כי היינו צריכים לחיות כמו
גברים יגעים בכפר קטן בסוף יום עבודה, יושבים בחוץ בערב מול בירה זולה,
שותים ומדברים, צוחקים ומתקוטטים, צועקים ומתחבקים, מתהוללים תחת שמיים
פתוחים, מול נוף המתגלגל הרחק הרחק. חיים של הווה עם תכנוני חקלאות. חיים
בתוך ארבע רוחות השמיים. חיים הראויים למידותינו.
(צילום: משה אליהו)
(צילום: משה אליהו)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה