יום ראשון, 27 באפריל 2014

יום הולדת שמח לילכי

אני נזכר בפעם הראשונה שראיתי את לילך. סמינר הדרכה של "גשר". נערה יפה יושבת מולי במכנסי ג'ינס מתרחבים וחולצת טריקו בצבעי ורוד וטורקיז, מעפעפת מדי פעם בעיניה הגדולות, צוחקת הרבה, העולם שייך לה.

או בדייט הלא-רשמי הראשון שלנו, כשסיימתי מהר יציאה כושלת בתל-אביב כדי לאסוף אותה מהאוניברסיטה. איך שוטטנו בין פאבים ובתי-קפה, נזהרים לא להגיע לים, מעשנים, מדברים וצוחקים הרבה. איך אמרתי לעצמי בלב שמזמן לא זרם לי ככה עם מישהי, מין חיבור טבעי בין שני אנשים, עדיין לא מבין שזאת האחת שאיתה אבלה את שארית חיי.

ואני מופתע כמה מעט ידעתי עליה בתחילת הדרך וכמה הרבה היא השתנתה מאז. כמה אני אוהב את האישה שהיא צמחה להיות. מלאת תשוקה, וטובת לב, ואוהבת אדם (ואוהבת אותי). חמה כמו שמש וסוערת כמו סופה ואם אוהבת לילדינו. איך היא לא נותנת לחיים לעבור לידינו. תמיד בתוכם. תמיד מולם. תמיד מתעקשת לחקור אותם מכל הכיוונים.

ואולי יום ההולדת הזה, שמסמן באופן כלשהו סיומה של תקופה, צריך להיות מוקדש לעתיד ולא לסיכומי עבר. אז אני מאחל לך לילך שלי שנמשיך ללכת יחד בשבילי החיים שלנו, שלא תפחדי לטעות בדרך, שנמשיך להישרט יחד בפסגות ובשגרה, שתמשיכי לבנות לעצמך ולנו עולם מלא ושבור. יום הולדת שמח אהובתי!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה