כל
החיבוקים האלה. כל הנשיקות. כל ההנפות המהירות אל מעלה מעלה, דווקא ברגעי
הבוקר, דווקא כשנמלט לך הזמן. נאגרות. מאוחסנות. חקוקות היטב היטב, בלב,
במוח, בנשמה, מחסן עצום כלל-אנושי לבן גלי טהור של אהבה. פרוביוטיקה של
אומץ. חיסון עולם נגד שורשי המלחמות. אוצר אדיר שוכן קרוב זמין, חשוף כמעט,
ממש מתחת לעור.
כל הנשיקות האלה. כל החיבוקים הגנובים. עוד אחד ועוד אחת. דווקא כשמתרוצצים. דווקא כשאין זמן. עוד שנייה של חסד. עוד דקה של רוך במרד אינסטינקטיבי נגד הייאוש והאשמה. הכול נשמר, הכול מוכן, הכול איתך לעד, דבר לא הולך לאיבוד.
כל הנשיקות האלה. כל החיבוקים הגנובים. עוד אחד ועוד אחת. דווקא כשמתרוצצים. דווקא כשאין זמן. עוד שנייה של חסד. עוד דקה של רוך במרד אינסטינקטיבי נגד הייאוש והאשמה. הכול נשמר, הכול מוכן, הכול איתך לעד, דבר לא הולך לאיבוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה