יום חמישי, 25 ביוני 2015

ישיבה תיכונית ג'

היום שוב נדדו מחשבותיי אל אותה ישיבה תיכונית אליטיסטית שבה למדתי. ונזכרתי בר"מים שלנו שהיו מתייצבים בבית המדרש כבר ב-6:30 בבוקר לתפילת שחרית ומשם מיד לסדר בוקר ושיעור גמרא ארוך עד 10:40, ואחר-כך לימדו איזה שיעור או שניים בתורה, נ"ך או הלכה בכיתה אחרת. ובכל ערב למדו איתנו סדר ערב בבית המדרש בין 19:00 ל-20:30. ובכל שבת שנייה הם ונשותיהם וילדיהם בילו את מיטב שעותיהם בישיבה ובחדר האוכל המנוכר. ואיך בערב שבת היינו צועדים לטיש או לעונג שבת בבתי הרבנים עם תקרובת טובה יותר או פחות שהכינו נשותיהם. ולבי יצא קצת אליהם: בכל זאת הם השקיעו בנו את מיטב זמנם, בתשלום נאה אמנם אבל לגמרי על חשבון זמן בוקר או ערב עם הילדים ועם עצמם. ואולי בכלל על נשותיהם וילדיהם הייתי צריך לרחם.

אבל איכשהו, ככל שהרהרתי והרהרתי בזה, וכמה שלא גלגלתי במוחי את המחשבה שבסך הכול הם היו אידיאליסטים צעירים שרק רצו לעשות טוב בעולמנו ולקדש שם שמים ברבים, זה עדיין לא פוגג ולו במעט את הכעס שלי על אותה חבורת שטוחי מוח וסגורי לב שגזלו ממני חלקים לא מעטים מנערותי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה