והנה
בעת יושבי בקריאת המגילה ולבי כבד עליי, הרהרתי באותה קושיה מפורסמת
שהטרידה עד מאוד את חכמי ישראל בכל הדורות: מדוע הקדוש ברוך הוא אינו נזכר
במגילת אסתר ומה הופך אותה בכלל לספר קודש שיש בו אמונה ויראת שמיים?
ונזכרתי באותו מדרש רבא מפורסם על הפסוק ''בלילה ההוא נדדה שנת המלך''
הדורש כי ''המלך'' אינו בפשטות המלך אחשורוש, אלא מלך מלכי המלכים הקדוש
ברוך הוא אשר ראה את ישראל בצרתם ונדדה שנתו והפך גזר דינם.
ותוך שאני מהרהר בכך הגיע בעל הקורא לאותו מעמד שבו מרדכי מפציר באסתר לגשת למלך אחשורוש ולהתחנן על גורל עמה אשר נחרץ להמית להרוג ולאבד ביד המן הרשע. ואומר לה מרדכי את אותו משפט נזיפה מפורסם, ''אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים''. ודרשתי אף אני את המילה ''המלך'' לא כפשוטו כאחשורוש אלא כמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ודימיתי בנפשי לראות בפסוק זה תביעה קפדנית ונוקבת לכל אנשי הרוח והאמונה וההלכה והעיון שבינינו, כאילו אומרת להם המגילה: אל תדמו בנפשיכם להימלט לכם לד' אמות של עיון פילוסופי או הלכתי או רוחני ולהותיר את המוני העם לנפשם. מה לי רוב עיונכם, מה לי קרבת אלוהים המדומינת שלכם, מה לי השגתכם השכלית המעמיקה, מה לי חוויותיהם הרוחניות העילאיות. מה לי כל אלה אם מנותקים אתם מקהילה ומקהל ומבריות של יום-יום עם טרדות ארציות ובנאליות אשר מושכות אתכם עמם מטה מטה אל חיי ההבל לכאורה של העולם הזה.
וקיבלתי על עצמי בקריצה את התביעה החמורה, לא אמלט בית המלך מכל היהודים. ונהייתה לי רווחה גדולה. ומחיתי את זכר המן העמלקי עם כל בית ישראל שנזדמנו איתי באותו היכל. וצחקתי בלבי. ונהייתה לי שמחת פורים גדולה.
ותוך שאני מהרהר בכך הגיע בעל הקורא לאותו מעמד שבו מרדכי מפציר באסתר לגשת למלך אחשורוש ולהתחנן על גורל עמה אשר נחרץ להמית להרוג ולאבד ביד המן הרשע. ואומר לה מרדכי את אותו משפט נזיפה מפורסם, ''אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים''. ודרשתי אף אני את המילה ''המלך'' לא כפשוטו כאחשורוש אלא כמלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ודימיתי בנפשי לראות בפסוק זה תביעה קפדנית ונוקבת לכל אנשי הרוח והאמונה וההלכה והעיון שבינינו, כאילו אומרת להם המגילה: אל תדמו בנפשיכם להימלט לכם לד' אמות של עיון פילוסופי או הלכתי או רוחני ולהותיר את המוני העם לנפשם. מה לי רוב עיונכם, מה לי קרבת אלוהים המדומינת שלכם, מה לי השגתכם השכלית המעמיקה, מה לי חוויותיהם הרוחניות העילאיות. מה לי כל אלה אם מנותקים אתם מקהילה ומקהל ומבריות של יום-יום עם טרדות ארציות ובנאליות אשר מושכות אתכם עמם מטה מטה אל חיי ההבל לכאורה של העולם הזה.
וקיבלתי על עצמי בקריצה את התביעה החמורה, לא אמלט בית המלך מכל היהודים. ונהייתה לי רווחה גדולה. ומחיתי את זכר המן העמלקי עם כל בית ישראל שנזדמנו איתי באותו היכל. וצחקתי בלבי. ונהייתה לי שמחת פורים גדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה